TeamFlight @gettingready201

1/אני חוזר לגוון קצת את הפיד עם הרפתקאות ותובנות בהשקעות ויזמות בנדל״ן אמריקאי. אחרי שניסיתי השנה יוזמות גדולות יותר, חזרתי להתמקד במה שאני עושה כבר כמעט עשור בקליבלנד: קניית בתים להשבחה והשכרה לטווח ארוך, ופה ושם למכירה. כמה תובנות, גם אם לא מחדש יותר מדי >>

פותחים שבוע עם הזום השבועי שלנו (מצרף לינק גם לספוטיפיי). כל אירועי המאקרו מהשבוע החולף - וול סטריט וישראל. (רשימת נושאים בתגובה הראשונה). אשמח לשיתופים 🫶🏻 שבוע טוב! יוטיוב - youtu.be/aYsy56TIKQE ספוטיפיי - open.spotify.com/episode/3WiHui…

הגרלה חדשה של "מחיר למשתכן", עם אתר מעודכן של Better Dira - אפשרות לחשב עלות דירה בפרויקט, לקבץ לפי עיר, לראות התפלגות של כל הדירות, סיכויים למשרתי מילואים וכו'. שווה לחכות למחר - לאתר מתווסף עוזר AI אישי ומותאם לכל אחד, שיעזור בבחירה של ההגרלה המושלמת! ✨ better-dira.co.il

אם אתם מנסים להבין מה באמת קורה היום בשוק הדיור בישראל - הסקירה הזאת בשבילכם. הרחבתי שם על כמעט כל נתון אפשרי, מכל כיוון, כולל מדד נגישות הדיור שבניתי (בדומה למדד האמריקאי - Housing Affordability Index), הבוחן את היכולת לרכוש דירה ממוצעת בישראל. מוזמנים לצפות ולשתף. שבוע טוב!

Matan Shitrit @matanshitrit

3 weeks ago

אחרי כל הרעש סביב הנדל״ן - הגיע הזמן לעשות סדר בסקירה חדשה על שוק הדיור בישראל. 🏗️ ביקוש, היצע, נגישות לרכישת דירה (מדד שבניתי בדומה למדד האמריקאי), מחירים, הטבות מימון, דוחות היזמים והסיכונים שבנק ישראל כבר מזהה. אשמח לשיתופים 🫶🏻 סופ״ש נעים ושבת שלום ! youtu.be/bRbIu5bKl-E?si…

11 7 116 54K 108

לינקים לרכישה של הספר: כנרת זמורה: kinbooks.co.il/kan-qvrsim-bki… עברית: e-vrit.co.il/Product/39753/… צומת ספרים: booknet.co.il/%D7%9E%D7%95%D… סטימצקי: steimatzky.co.il/011375294

@yuvalav גדול

כמה מילים על המחשבות שלי לגבי זהב ומה שקורה איתו כעת ובימים האחרונים. קודם כל קצת context: - מחיר זהב בתחילת השנה: $4320 - מחיר זהב ערב המלחמה: $5300 - מחיר הזהב היום: $4360 מה לגבי הסנטימנט ביחס לזהב: - בתחילת השנה: סופר חיובי - ערב המלחמה: עדין סופר חיובי - מחיר הזהב היום: סופר שלילי עכשיו שיש לנו את הרקע אני אכתוב מה לדעתי קורה ולאן הדברים הולכים מכאן. קודם כל למשקיעי הזהב וזה כולל משקיעים פרטיים, מוסדות גדולים ובנקים מרכזיים - יש תזה מאוד ברורה לגבי זהב ולגבי השאלה: ״למה להחזיק בו?״ כל מי שהוא בעל הון, וזה לא משנה אם מדובר באדם פרטי שצבר סכום יפה של כסף, מוסד פיננסי שמנהל סכומים משמעותיים לאחרים או בנק מרכזי - לכל בעל הון יש בגדול שתי מטרות בכל הנוגע להון שצבר: 1. שימור ההון 2. הצמחת ההון להון נוסף כמובן שהיחס בין (1) ל (2) משתנה מאדם אדם וגוף פיננסי אחד לאחר, יש כאלו שכל מטרתם היא (1) ויש כאלו שהם YOLO וכל מטרתם היא (2). המשקיעים של זהב בגדול הם יותר מהטיפוס של (1) - הרי בנקים מרכזיים הם אלו שמובילים את החבורה הזו שמשקיעה בזהב, יש יותר שמרניים מזה? 😅 בשנים היפות של ארה״ב, שנות ה80 וה90, כאשר זו הייתה הכלכלה הצומחת ביותר בעולם, יחד עם מטבע הדולר שהפך דה-פקטו להיות מטבע הרזרבה המוביל בעולם (בפער ענק), יחד עם ריבית ריאלית יפה - כל זה ביחד שם את הזהב עמוק עמוק בפינה. הרי אם יש לך מליון דולר, למה להחליף אותם בזהב ״שפשוט יעמוד שם בלי לעשות כלום״ לעומת להשקיע בצורה הכי סולידית באג״ח אמריקאי ולקבל על הדרך, תשואה נחמדה שלא רק תשמור על ההון שלך (1) אלא גם תצמיח אותו (2) - השילוב הזה יצר סיטואציה שבה המוטיבציה להחזיק זהב הפכה לכמעט לא קיימת או לגמרי מיותרת. אני לא אכנס לחפירה על מה שקרה מאז הבועה של שנות 2000 דרך המשבר של 2008 (העשור האבוד בשוק המניות), דרך QE1 ואז QE2 ואז Q3 ואז ב2020-2022 הדפסות הדולרים המאסיביות של הפד (צמיחה מטאורית בכמות הכסף, כלומר כמות הדולרים), יחד עם משבר החוב של ארה״ב שרק הולך וצומח מאז (כעת על 38 טריליון דולר, עם תשלומי ריבית של מעל טריליון דולר בשנה, עם גירעון תקציבי שנתי של מעל 2 טריליון דולר, ועם 9 טריליון דולר חוב שארה״ב צריכה למחזר, כלומר למצוא קונים בשוק, ב12 החודשים הקרובים). הפיסקה למעלה היא עמוסה, אבל למי שלא מכיר את החלקים השונים שמרכיבים אותה, אני מציע שתקחו כמה דק׳ עם חברינו grok או ChatGPT ותבקשו ממנו הסבר קצר לגבי כל חלק, החתיכות האלו של הפאזל הן סופר חשובות להבנה של הסיטואציה המאקרו כלכלית שבה אנחנו נמצאים עם דגש על היחס בין מטבע הדולר לזהב. נמשיך.. הזהב זינק מעל 60% בשנת 2025, זה היה זינוק חריג מאוד ביחס לעשרות שנים אחורה, זהב כמעט שלא זז יותר מ 10-15 אחוז בכל שנה בודדת, תזוזות של מעל 50% בשנה מעידות על שינוי משמעותי במערכת הפיננסית העולמית, כמו המשבר של 2008 או פריצת המלחמה של רוסיה אוקראינה ב 2022. אבל הענין הוא.. ששום דבר מהותי לא קרה ב 2025, מלבד אירוע המכסים של טראמפ שהלך קדימה אחורה במהלך השנה איזה 5 פעמים, וכל פעם הרעיד את השווקים, לא באמת קרה שום דבר.. זה למה הזהב זינק ככה? הוא זינק כי אותם גורמים בעלי הון שדיברנו עליהם בהתחלה, שהם במקרה האנשים והגופים הכי עשירים בעולם, התחילו להבין ראשונים שהם צריכים למצוא מקום בטוח לשמור על ההון שלהם. להחזיק הון באג״ח ארוך אמריקאי (10-30 שנים) זו התאבדות כלכלית, מי שמחזיק היום אג״ח של מליון דולר ל10 שנים, יקבל בוודאות מליון דולר בשנת 2036 - אבל מה שהוא יוכל לקנות עם הדולרים האלו יהיה רבע ממה שהוא יכול לקנות היום (זו הערכה שלי, אתם מוזמנים להתווכח). הריבית השנתית של 4% רחוקה מלתת פיצוי הולם לכח הקניה שהולך ונשחק. מדד האינפלציה הוא בלוף והגופים הרציניים יודעים את זה, להם ממש לא אכפת מהמחיר של עגבניה בשוק, או דלק לרכב או חשבון החשמל. להם אכפת כמה עולה דירה במרכז ת״א (אם ישראלים) או מנהטן (אם אמריקאים), להם אכפת כמה עולה להחזיק 0.1% מהחברה הכי גדולה בעולם - אפל הייתה החברה הכי גדולה בעולם ב 2015 בשווי 750 מליארד דולר - כלומר הייתם צריכים 750 מליון דולר להחזיק 0.1% מהחברה הכי גדולה בעולם ב2012, היום אתם צריכים 4.2 מליארד דולר - זה קצב צמיחה של 17% בשנה - זו האינפלציה (השחיקה בכח הקניה) שהגופים הרציניים רואים למולם. ופה נכנס הזהב, על מחיר הזהב אי אפשר לעבוד עם נתוני אינפלציה מהונדסים, ואי אפשר לעבוד עליו עם ״הרחבות מוניטריות״ או ״שיפור הנזילות״ וכל מיני שקרים שהפד מנסה למכור לציבור. המחיר של הזהב תמיד אומר את האמת. זהב תמיד תפקד ועדין מתפקד בתור store of value הכי טהור ואמיתי שיש. אז נכון, בתקופת השגשוג של ארה״ב בשנות ה 80-90 לא היה בו צורך, ואם באמת הייתה בעולם כלכלה שמצליחה לשמור על משמעת פיסקאלית ומוניטרית חזקה, על פני עשורים רבים, אולי באמת זהב היה מיותר והופך להיות נחלת העבר. אבל אנחנו רואים ולומדים שאין אפילו מדינה אחת בעולם שמצליחה להתנהל בלי חוב כבד, יחס חוב תוצר של פחות מ70% הפך להיות הישג, ומעל 100% נחשב ״נורמלי״. אבל זה anything but. כל הסיבות לרכוש זהב בשנה שעברה ובכלל משנת 2000, (אז מחיר הזהב היה $300) עדין שרירות וקיימות. מטבעות הפיאט, הדולר האמריקאי בראשן אבל גם היורו היין היפני וכל השאר, כולם הולכים ונשחקים משנה לשנה בגלל הדפסות הכסף. בכלכלה שבה ההיצע של שירותים ומוצרים הוא סופי, אם כמות הכסף הייתה X והפכה להיות 2X - אז בהגדרה כח הקניה יפחת בחצי (אני מכיר את כל הכוכביות כאן, בוא נשמור את זה פשוט בבקשה). וזה מה שקורה בעולם כעת וימשיך לקרות ביתר שאת. המלחמה של ארה״ב עם איראן רק תגדיל את התהליכים הבאים: 1. דה-גלובליזציה (מדינות יהפכו למבודדות יותר ויותר, משקים סגורים, רכישות אנרגיה וחומרי גלם בעסקאות פרטיות ״מאחורי הקלעים״, מסלולי הובלה בין מדינות שיש ביניהן בריתות, החרמות של מדינות מסויימות על מדינות אחרות, העדפת סחר עם בעלי ברית, ועוד ועוד, שוק חופשי זה לא יהיה). 2. כתוצאה מכך, מדינות לא יסמכו אחת על השניה, בטח לא בשביל להחזיק את המטבע שלהן בתור מטבע רזרבי. 3. החוב הלאומי רק ילך ויגדל (מלחמה עולה המון כסף, לא צריך להסביר את החלק הזה נכון?) 4. הדפסות הכסף יכנסו להילוך גבוה (אין שוק לקלוט 9 טריליון דולר, הפד יהיה חייב להתערב ולהתחיל לרכוש אג״ח בשוק) 5. מי שיחזיק סכומים גבוהים של מטבע פיאט כמו דולר, בצורה ישירה או דרך אג״ח טווח ארוך, ימצא את עצמו ״האחרון שנשאר להחזיק את השק״. כי במהלך השנים כח הקניה של השק הזה יהיה 25% ממה שהוא היום. 6. מדינות בעלות מאזן תשלומים חיובי (סין בראשן, רוסיה וגם מדינות המפרץ אם מתישהו המשבר הזה ייפתר), יצטרכו להחליט איך לשמור את יתרות המט״ח שלהן, ולחשוב על מי הן סומכות. זהב הוא הדרך היחידה לבנק מרכזי להחזיק הון משמעותי שאין בו שום סיכון ל default הוא לשחיקה דרך הדפסת כסף. --- אז למה הזהב ירד בתקופה האחרונה, יש כנראה מספר סיבות, אני חושב שהמרכזיות שבהן: 1. משקיעים בעלי הון מחפשים נזילות בזמנים של אי וודאות גבוהה כמו שיש כעת. הם לא יחנו בדולרים להמון זמן, אבל הם מוכנים להתפשר על 1-3 חודשים של להחזיק דולרים ללא תשואה ואפילו שחיקה בכח קניה כמו שדיברנו, אבל בתמורה לגמישות להמתין ולראות מה קורה ולא ליפול פוטנציאלית עם כל העדר. 2. מדינות המפרץ שידוע שמחזיקות זהב בכמויות משמעותיות, צריכות מזומן בשביל להמשיך לשלם את הוצאות המדינה השוטפות וכן את ההוצאות החדשות שהגיעו בעקבות המלחמה. כסף שהיו רגילות לקבל באופן שוטף ממכירת נפט וגז טבעי, כבר לא מגיע, אז מה עושים? מוכרים את הזהב. -- אני חושב שאלו 2 הסיבות המרכזיות וברור שאם כך המצב, מדובר בשני מקרים זמניים שבעוד 2-3 חודשים ייעלמו (לפחות חלקית). בנקים מרכזיים ימשיכו לרכוש זהב, גופים רציניים ימשיכו להקצות עוד ועוד כסף לכיוון הזהב. כל המגמות שראינו ב 2025 רק ימשיכו. אז כן, אני חושב שיש עכשיו הזדמנות נדירה מבחינת תזמון להיכנס לזהב, למי שכבר לא מושקע. ומי שכן מושקע, sit back and relax - לפעמים צריך לתת לשוק זמן לעשות את שלו. אני זוכר שבחודש אפריל של שנה שעברה אנבידיה ירדה מתחת ל $100. ותאמינו לי, כמו שהיום אין משקיע אחד בעולם שלא עוקב ומודע למחיר הזהב, בשנה שעברה בזמן הזה, לא היה משקיע אחד בעולם שלא ידע שאנבידיה ירדה מתחת ל $100. אז איך זה יכול להיות? איך כל כך הרבה משקיעים רואים את אותו הדבר ולא פועלים? (פייסבוק היו גם מתחת ל $100 בנוב׳ 2022) בשוק ההון ובהשקעות ״אפקט העדר״ לגמרי משחק תפקיד מרכזי. כולם רואים את מה שכולם רואים, ואז נוצרת מציאות שגורמת לכל אחד לחשוב לעצמו שכנראה ״זו האמת החדשה״ ואם זה המחיר אז כנראה זה תואם את המציאות. אבל תמיד יהיו כמה משקיעים עם חשיבה עצמאית שיסרבו להיות כמו כולם, הם ינסו לחשוב לבדם עם עצמם - מה באמת קורה?? ואם התשובה שתהיה להם מול עצמם תהיה כזו שתגיד ״העולם טועה, זה לא מחיר נכון למניה או הנכס הזה״ - אז הם יפעלו ויכניסו כסף, בדיוק למקום שכולם בורחים ממנו. אני גאה בעצמי שהפעלתי חשיבה עצמאית כזו במהלך שנה שעברה בנוגע לחברות האנרגיה וגם כתבתי ושיתפתי על זה לא מעט. באותו אופן כתבתי ושיתפתי את המחשבות שלי לגבי זהב וחברות כרייה עוד באפריל של שנה שעברה, לפני העליות הגדולות. אבל זה כמובן לא אומר כלום.. הכל יכול לקרות בהמשך השנה ואף אחד לא יכול לחזות את העתיד. הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לשתף מחשבות ולנסות לפעול בצורה שתהיה בתקווה פרודקטיבית לתיק השקעות שלנו. עד הפעם הבאה :)

x.com/i/article/2034…

יש משפט ידוע בשוק ההון שכסף מגייסים כאשר אפשר, לא בהכרח כאשר צריך. למה? כי לפעמים תנאי השוק הם כל כך טובים, שחבל לפספס אותם. ואם יש חברה אחת שממחישה בצורה יפה מאוד את המשפט הזה, זוהי חברת Swarmer, שאתמול (שלישי) השלימה את ה-IPO שלה בבורסת הנסד״ק תחת הטיקר SWMR. 👇

@BarskyInvest מרענן את הספוטיפיי כבר מיום שני ולא מוצא את קונים מוכרים ):

ראיתי מלא סרטונים על קלוד קוד. זה אחד הטובים. מומלץ מאוד. youtu.be/-O6MEtleOdA

מערכת חדשה ⚡️ ופתוחה: From Zero to Claude Code איתי שמול (בכיר ב-Wix ובן אדם סופר נחמד!) בנה מערכת מגניבה ללימוד והעמקה של הבנה טכנולוגית. המערכת נולדה מתוך זיהוי פער בתעשייה - הרבה יודעים להפעיל כלי AI ופיתוח AI, אבל חסרה להם הבנה של איך מערכות עובדות, מושגים טכניים ואיך מערכות טכנולוגיות עובדות מאחורי הקלעים - במיוחד בעידן הבינה המלאכותית. הפלטפורמה שהוא בנה מתמקדת ביסודות ובחשיבה מערכתית, ומציעה מסלול הדרגתי שמתחיל מהיכרות עם טרמינל ומתקדם לעבודה עם כלים מתקדמים כמו Claude Code. זמין עכשיו בחינם ומיועד לכל מי שרוצה לפתח שליטה אמיתית בטכנולוגיה: zero2claude.dev

פעם ראשונה שאני מפרסם וידוי ב- @FeedTechILUncen (לא בשביל האנונימיות, פשוט בשביל הטראפיק 😅). אני חושב הרבה בחודשים האחרונים על השאלה של איך ללמוד ולצבור ניסיון איכותי בעולם הפיתוח של היום. משיחות עם ג'וניורים וסניורים אני רואה שזו בעיה שהרבה נתקלים בה. קיבלתי פה כמה תשובות מועילות, וחשבתי לשתף גם את התובנות שלי עד כה - אולי זה יעזור למישהו. ה-AI מאפשר לסגור יחסית בקלות את הפער של "איך עושים משהו שאני לא יודע". הבעיה האמיתית היא ה-unknown unknowns - הדברים שאתה בכלל לא יודע שצריך לשאול. כשאתה לא יודע לשאול את השאלות הנכונות, אתה מקבל פתרון טלאי שאמנם פותר בעיה ספציפית, אבל לא את השורש ולא עד הסוף, וזה משאיר פתח לבעיות חדשות. בפרויקטים קטנים זה עובד מעולה. אבל כשהפרויקט גדל והופך מורכב, ההתרשלות בפרטים הקטנים מתחילה להיות מורגשת. בסוף יש לך מוצר תוכנה דרדל'ה שעובד בערך, וכל שינוי קטן שובר משהו במקום אחר. אלה העצות שהכי שכנעו אותי ועבדו לי עד היום: מעל הכל לבנות מוצר אמיתי מקצה לקצה. לא חייב משהו סופר מורכב בהתחלה (כדאי לעלות במורכבות בהדרגה), אבל כן משהו שנותן פתרון לבעיה אמיתית. אני התחלתי עם בוט חמוד לטלגרם שמעדכן נתונים בזמן אמת על שוק ההון, אחר כך בניתי לוח שנה שמתחבר ל-Outlook/Google ומעדכן מועדי דוחות, שיחות ועידה וימי מסחר מכל מיני מקורות. והיום אני כבר עובד על פרויקט הרבה יותר מורכב - מערכת פנימית לניתוח קרנות נאמנות, וכל יום אני נתקל באתגרים חדשים שלא חשבתי עליהם בכלל ומגלה שטויות שעשיתי בשלבים מוקדמים שמתנקמות בי עכשיו. זו העצה הגנרית שכולם נותנים, אבל גם בהצעה של "פשוט תבנה", יש דרכים לעשות את זה אפקטיבי יותר: 1. למצוא מנטור: שועל קרבות מנוסה שיכול להיכנס איתך לדילמות טכניות, לעקוב אחרי הפרויקט, ולכוון לשאלות הנכונות. לא צריך שיפתח איתך, אבל שעה אחת כזאת פעם בכמה זמן שווה לפעמים 20-30 שעות לבד. לצערי אני כבר לא בצוות פיתוח ואין לי מישהו כזה שיישב איתי באופן קבוע, אבל גם שיחה מזדמנת כזו שווה זהב. 2. AI כמנטור: אני פותח צ'אט נפרד (לרוב Gemini) ועובד איתו צמוד כאילו הוא סניור שכל מטרתו בעולם היא להדריך אותי. מתייעץ איתו על כל צעד, משתף אותו בתכנון ובכיווני מחשבה, ומקבל הערות, רעיונות והדרכות על כלים ודרכי מימוש. אחר כך מאמת ומעמת אותו עם Claude Code / Cursor / Codex. כדאי לצאת מהמוד של "מפתח שרוצה לבנות מהר" ולהיכנס ל"מוד למידה" כשעובדים על משהו חדש. 3. יוטיוב + פוסטים ברשת: יש המון זבל שצריך לסנן, אבל יש גם מלא תוכן מדהים, במיוחד על כל מה שמסביב לקוד עצמו (איך לעבוד נכון עם Cursor או קלוד, ארכיטקטורה, עבודה בענן וכו'). זה בדיוק מה שהופך unknown unknowns לדברים שבכלל ידעת שקיימים בארגז הכלים. לא חייבים לזכור איך הם ממומשים בדיוק, מספיק לדעת שזה קיים ולמה זה משמש, ואת פער ה"איך" סוגרים עם AI בזמן אמת. וכמובן, אחד לא בא על חשבון השני. והעצה הגרועה בעיניי שחוזרת שוב ושוב: "תקודד בלי AI כדי לצבור ניסיון כמו שהסניורים של היום למדו פעם". העולם לא הולך אחורה. אני לעולם לא אצטרך לפתח בלי AI, אז אין טעם להתעלם ממנו. זה בזבוז מטורף של זמן ומשאבים, כמו לכתוב קוד בכתב יד על דף כי "פעם ככה למדו". זהו, יש עוד המון מחשבות אבל זה כבר הופך ארוך מדי. אשמח לעוד טיפים, כלים, טכניקות, סרטונים ודרכים לעבוד עם AI - תכתבו בתגובות, אני קורא הכל. 👨🏻‍💻

פידטק וידויים אנונימיים ללא צנזורה @FeedTechILUncen

3 months ago

איך עושים את קפיצת המדרגה ולומדים לפתח ברמה גבוהה באמת בעידן ה-AI? יש לי תואר ושנה ניסיון. בונה כל מיני כלים בעזרת קרסר וקלוד קוד ויש לי זמן ו"תחת" לשרוף על למידה. מרגיש שכל מי שעושה היום דברים מדהימים עם AI ברשת, הם סניורים תותחים הרבה לפני כן. איך סוגרים את הפער בין "לשחק

32 0 89 48K 61

השבוע נפל דבר בשוק הנדל״ן. בעצם שניים. אבל אני כאן לא כדי לדבר על זה שנפל מחוק ההסדרים. מס רכוש. כל דבר בעיתו. אני כאן בענייני חדשות. אלו שנמכרו בשוק החופשי בינואר. ואלו שעוד נותרו למכירה. 1,668 דירות חדשות מכרו הקבלנים בשוק החופשי בינואר. כך פרסמנו ביום שלישי השבוע. אחת הרמות הנמוכות ביותר שנרשמו בשנתיים האחרונות. למעשה, בניכוי חודשי חגי תשרי ופסח, רק ביוני אשתקד, בו פרצה מלחמת ״עם כלביא״ נרשמה רמה נמוכה יותר במכירות אלו. אולי זה מקרי, ואולי המספרים הנמוכים במיוחד הם הסיבה לכך שלא משנה איך סופרים, הפעם רק שלוש דירות מפרידות בין הנתון שלנו על מכירות אלו לבין נתון הלמ״ס שפורסם יומיים מאוחר יותר (1,671). לשם השוואה, בדצמבר פער זה עמד על 236 דירות. תחשבו כמה כסף זה בשביל הקבלנים בימים אלו בהם תזרים המזומנים החודשי שלהם נע סביב 400 מלש"ח בלבד. אגב, אם לדייק, בחפירות נוספות שערכתי לאחר פרסום הסקירה גיליתי שבעצם הפער ביננו ללמס צמח לעשר. כי שש דירות שמכר קבלן מסוים בצפון לא עונות בכלל על הקריטריון של דירה חדשה. מדובר היה בדירות שקודם לכן הושכרו לחמש שנים במסגרת שכירות לטווח ארוך. כן, פעם הגדרנו שכירות כזו ״ארוכת טווח״ והענקנו הטבות מס לקבלנים. ועוד דירה אחת, באמת חדשה, מכר קבלן לעצמו. בבחינת אם אין אני לי, מי לי. אז אם חשבתם שלספור כמה דירות חדשות נמכרו זה קל..זה לא. אבל בסדר. עדיין פחות קשה מלמכור אותן. ועם מכירות כל כך נמוכות, לא באמת מפתיע שמספר הדירות החדשות הלא מכורות שבר שיא נוסף. כך, לפי נתוני הלמ״ס, מספר זה הגיע בסוף ינואר ל-86,291. אבל יש לי חדשות בשבילכם. המספר בפועל אפילו גבוה יותר. כי הוא לא כולל את הדירות שרכישתן בוטלה. בסקירה החודשית שפרסמנו לפני חודשיים כללנו לראשונה נתונים על ביטולי עסקאות רכישה של דירות חדשות בשוק החופשי. כך נמצא בין היתר שעד לאותה נקודת זמן בוטלו כאלף שלוש מאות עסקאות שנחתמו בשנים 25׳-23׳, תוך קפיצה בשיעור הביטולים. אמנם בסקירה הנוכחית לא פרסמנו נתונים עדכניים, בשל בעיה טכנית שמנעה עריכת עיבוד זה. האמת, גם לא חשבתי שנגלה שם משהו ששווה לעכב בגללו את פרסום הסקירה. הרי חלפו 90 ימים בלבד מהפרסום האחרון. כמה עסקאות נוספות כבר יכלו להתבטל. לפני שאגיע למספרים העדכניים. תזכורת קטנה. בשנת 21׳, שנת השיא בשוק הנדל״ן, רגע לפני שבנק ישראל החל להעלות את הריבית, שיעור ביטולי העסקאות עמד על חצי אחוז בלבד. זאת כאשר ממתינים שנתיים מתום אותה שנה ובודקים כמה ביטולים נקלטו. תזכרו, אז טרם החל עידן מבצעי המימון של הקבלנים. מי צריך היה הטבות מימון בריבית נמוכה? ועל כמה עומד שיעור הביטולים מעסקאות 25׳, כאשר בחלקם עדיין לא יבשה הדיו על חוזי המכר? על 0.6%. כפליים משיעור זה בבדיקה שערכנו לפני שלושה חודשים. במספרים זה 132 עסקאות שכבר בוטלו, לעומת 65 ביטולים נכון לתחילת דצמבר אשתקד. אם תהיתם, מעסקאות 24׳ כבר בוטלו 562 עסקאות, גידול של 22% בהשוואה לנתון זה לפני שלושה חודשים. כל זאת כאשר טרם הגענו למועד המסירה של מרבית העסקאות באותן שנתיים בהן התרחבה התופעה של הטבות המימון מסוג 10/90 ודומיהן. או במלים אחרות : שלם כפי יכולתך. מה שמפתיע לא פחות הוא שהביטולים כעת בולטים לא רק באזור הדרום. קחו למשל את אזור המרכז. נכון לתחילת חודש מרץ בוטלו באזור זה כבר 130 עסקאות מאלו שבוצעו בשנים 25׳-24׳. הגידול בשיעור הביטולים שם בשלושת החודשים האחרונים בולט אפילו יותר מאזור הדרום. כדי להבין טוב יותר את הרקע לביטולים, צללנו למכתבי הביטול. על אחד מהם התעכבתי דקות ארוכות. למרות שבשורה התחתונה הוא דומה לאחרים. קשיים כלכליים. מה היה מיוחד באותו מכתב? התובנה שאנשים לא באמת הבינו לאן הם נכנסים. שילמו 10% במועד החתימה. בשנת 24׳. חשבו שיש להם דירה חדשה באחת מערי המרכז המבוקשות. אינני יכולה לפרט מטבע הדברים, אבל גם ה-10% ששילמו כנראה לא היה באמת הון עצמי. הבינו בדיעבד שזה גדול עליהם. ואם לא די בכך, את ה-10% ששילמו הקבלן לא החזיר להם. זה החוק. דמי ביטול של 10% ממחיר הדירה. וזה אגב עוד משהו שרואים יותר. פחות הענות של הקבלנים לבוא לקראת הרוכשים ולוותר על דמי הביטול. תעיינו בנתוני תזרים המזומנים שפרסמנו. אי אפשר להאשים אותם. אומרים סוף מעשה במחשבה תחילה. אבל כנראה כאשר רצים אחרי חלום הדירה אין מספיק זמן לחשוב. כאילו שגם כאן יש לנו רק דקה וחצי לא לחשוף את עצמנו לסיכון גבוה מדי . קישור לסקירה שלנו בתגובה הראשונה. שבוע טוב!

x.com/i/article/2028…

Most people are still "chatting" with AI. We just gave it a body, a workspace, and a command center. Today we are introducing @zenzap_chat one click @openclaw integration ⚡️, making agents a first party team member You, your OpenClaw agents 🦞, dedicated workspace, Telegram speed, Slack like management, this is not a dream 🍹 Thousands of companies are already using @zenzap_chat daily, and now they just upgraded with OpenClaw superpowers. In Zenzap, agents don’t just respond. They can open group chats. Delegate tasks to each other and humans too. They have the context not only from the systems, but from being in the room Talk to them however you want. Voice notes, texting, photos, files. They eat it all. And if an agent goes rogue? One click. Access revoked. Done. This is just the tip of the iceberg, hold on for next week’s drop. Stop duct-taping agents into chats built in 2013. Connect @openclaw to Zenzap, we can’t wait to hear what you guys are building, enjoy

@tomermeirovich @ElishaLior נראה שכל תוכן בעברית יוסיף 😃

הייתי בן 40 אתמול, קבלו 40 מחשבות על החיים. 1/40 אתם האחראים היחידים על החיים שלכם. אם תמיד אתם מאשימים גורם חיצוני במצב שאתם נמצאים בו אז אין מה לעשות ואתם סתם תהיו מדוכאים. רוצים להצליח? תניחו שזה עליכם ואף אחד לא יבוא לעזור. זה נכון לקריירה, לרומנטיקה, לספורט ובכלל.

x.com/i/article/2019…

פיטר תיל ממייסדי פייפאל ופלאנטיר נתן ב2014 את אחת ההרצאות הטובות ביותר שראיתי. הכותרת הייתה על "אסטרטגיה ותחרות" אבל בפועל זה היה הרצאה על איך בונים מונופול מאפס. הוא פירק את הסיפורים של גוגל, פייפאל ופייסבוק. מה כל אחת מהן עשתה נכון ואיך הרבה מהמיתוסים שנחשבים כנכונים ממש לא כאלו. ב5 נקודות המרכזיות הבאות: 1 תחרות - בניגוד למה שלימדו אותנו בכלכלה, קפיטליזם ותחרות הם הפכים. תחרות מושלמת שוחקת את הרווחים לאפס, תחשבו על חברות תעופה. המטרה של יזם היא לברוח מתחרות ולבנות מונופול, עסק ייחודי שאין לו תחליף. 2 הפרדוקס של גודל השוק - תתחילו הכי קטן שאפשר. הטעות הכי גדולה של סטארטאפים היא לנסות לתקוף שוק ענק מהיום הראשון. הסוד של פייסבוק, אמזון ופייפאל היה להתחיל בנישה קטנטנה, להשתלט עליה לחלוטין כמונופול מקומי ורק אז להתרחב במעגלים החוצה. 3 מיתוס היתרון לראשוניות - כולם רוצים להיות הראשונים, אבל הכסף הגדול נמצא אצל מי שעושה את המהלך האחרון. לא משנה מי המציא את מנוע החיפוש הראשון, משנה שגוגל היא מנוע החיפוש האחרון שתצטרכו. המטרה היא לבנות עסק שישרוד ויהיה רלוונטי גם בעוד 20 שנה. 4 נוסחת הערך - איקס וY הם משתנים נפרדים. כדי לבנות חברה שווה, צריך לקיים שני תנאים שלא קשורים אחד לשני. אחד, לייצר ערך לעולם (X). ושתיים, להצליח ללכוד אחוז מסוים מהערך הזה (Y). המדענים והחוקרים הכי גדולים יצרו ערך אינסופי לאנושות, אבל לא הרוויחו מזה דולר כי הם לא ידעו איך ללכוד את הערך הזה. 5 חוק הX10 - כדי לבנות מונופול אמיתי, הטכנולוגיה או הפתרון שלכם צריכים להיות טובים לפחות פי 10 מהאלטרנטיבה הקיימת. שיפור של 10% או 20% לא יגרום לאף אחד לעבור אליכם. זה חייב להיות שינוי סדרי גודל, כמו המעבר מצ'קים לפייפאל או מספרים לאייפד, כדי לשבור את הרגלי השוק. למי שעוד לא קרא ממליץ בחוץ על הספר שלו Zero to One. ת'יל כידוע מעבר לפייפאל ופלאנטיר, גם משקיע מוקדם בספייס איקס, פייסבוק ועוד שלל חברות. עובדת בונוס, מי שהזמין אותו לתת את ההרצאה הזאת היה סאם אלטמן, בזמנו נשיא של Y Combinator.